"מה אתה רוצה ממני?"
הקשר ההדוק בין קשיי תקשורת ובעיות התנהגות
4 טכניקות יעילות ומוכחות לשיפור מיומנות התקשורת הבינאישית
מתוך תכניות עבודה אמיתיות של ילדי מודל גפן
חלק חמישי בסדרת הכתבות "מיומנויות מפתח חברתיות" בבלוג של מודל גפן
ילדים שחווים קשיים בתקשורת ומיומנויות שיחה
עלולים להתפרש על ידי הסביבה כילדים עם "בעיות התנהגות",
למרות שהרבה פעמים, בעיות ההתנהגות האלה
נובעות מכך שהילדים פשוט לא מבינים נכון את הסיטואציה:
את מה שנאמר, את טון הדיבור, את הציניות או הבדיחה,
מיואשים ומבולבלים מעודף מידע ומחוסר הבנה,
או לא יודעים להסביר את עצמם בצורה כזו שהצד השני יבין אותם.
במסגרת העבודה שלנו בבתי הספר, פגשנו את שי.
שי היא ילדה שקטה וחייכנית.
בהפסקות החברים שלה לכיתה מספרים בדיחות ביניהם,
אבל שי לא מצליחה להבין אותן.
היא לא מבינה מה מצחיק ולכן כשכולם צוחקים היא נראית בעיקר מבולבלת,
היא לא צוחקת כמו כולם ושאר הילדים נוטים להיעלב ממנה, לכעוס ולבכות.
שי היא חלק מקבוצה די נפוצה של ילדים
שמתקשים להבין ולפרש סיטואציה חברתית.
הם יתקשו להבין אם צוחקים איתם או עליהם, מה מקובל חברתית ומה לא,
מה מותר להגיד ומה אסור להגיד,
כמה מרחק לשמור מאנשים שונים במהלך שיחה ועוד…
עוד דוגמה לילד שפגשנו הוא אביב,
שמנסה כל הזמן להצטרף למשחק עם ילדים בגן שעשועים.
הוא מאוד נהנה לשחק באופניים
ולכן מתקרב מאוד לילדים אחרים שלא מכיר, שגם להם יש אופניים.
הוא בסך הכל רוצה לגרום להם לשחק איתו,
אבל בגלל שהוא לא מצטרף נכון למשחק,
נכנס ללא רשות, לא מקיים איתם שיח או מנסה "למשוך" אותם אליו,
ההתנהגות שלו נתפסת אגרסיבית וילדים מתרחקים ממנו.
הרבה ילדים לא יודעים איך להצטרף נכון למשחק עם ילדים אחרים –
הם רצים למרכז המעגל שבו משחקים מסירות ופשוט עומדים שם.
הם לא מבינים את המשחק ולא יודעים מה לעשות.
שאר הילדים חושבים שהם באו להפריע ולכן צועקים עליהם ומקללים אותם.
ילדים עם קשיים בתקשורת גם לא ידעו להסביר את עצמם כמו שצריך לפעמים.
ילדים אלו מתקשים להסביר ולהבהיר את כוונותיהם לאחרים
ולא תמיד יודעים להגן על עצמם אם מואשמים לא בצדק,
לכן לעיתים ננזפים ללא הצדקה על ידי גורמי סמכות.
מור, ילד מתוק שתמיד מואשם על ידי הילד שיושב לידו שהוא מציק לו.
המורה תמיד הניחה שמור אשם והייתה כועסת עליו ונוזפת בו,
כי הוא לא הצליח לדבר ולהוציא מילה מהפה כשהמורה כעסה עליו.
בפועל מור היה חף מפשע, הוא לא הציק אף פעם לילד שישב לידו,
אלא רק הגן על עצמו כשההוא ניסה לחטוף לו ציוד מהקלמר.
בנוסף, ילדים עם בעיות תקשורת לא תמיד יודעים להביע אמפתיה,
נתפסים ככאלה שלא אכפת להם ואז אחרים עלולים להתרחק מהם.
הרבה פעמים הם מיואשים ומבולבלים מעודף מידע ומחוסר הבנה
וזה יכול להוביל לתחושת תסכול, כישלון וחוסר יכולת או רצון
להתחבר וליצור קשרים חברתיים,
מה שגורם לתחושת בדידות איומה בקרב ילדים רבים.
באחת מהכיתות אליהן הגענו, פגשנו את רוני,
ילדה בכיתה ב' שברוב ההפסקות יושבת לבד,
היא לא מדברת עם ילדים מהכיתה שלה, אוכלת בשקט עם עצמה, נראית עצובה.
כששוחחנו עם המורה שלה הבנו כי בשנה שעברה רוני ניסתה ליצור קשר ולהתחבר
אבל היא לא הצליחה.
השנה רוני כבר לא מנסה, היא פשוט לבד כל הזמן.
רבים מאתנו רוכשים את מיומנויות השיחה והתקשורת הבינאישית בלי שום מאמץ,
למרות שמדובר בתהליך מורכב מאוד
שבו לעיתים קרובות אנחנו נדרשים לעקוב אחר השיחה,
להיות מסוגלים להסיט את תשומת הלב שלנו מנושא לנושא במהירות,
לעבד את המידע אותו אנו קולטים מהצד השני,
להעריך את הסיטואציה המדוברת
ולהפיק מענה מתאים.
רובנו מצליחים גם להשתמש בשפת הגוף שלנו כדי להעביר מסרים סמויים
ויכולים לשמור על קשר עין עם הצד השני ללא קושי כלשהו –
וכל זה נלמד באופן טבעי בלי שום השקעה גדולה מצדנו.
עבור ילדים מסויימים, לא מדובר בדבר פשוט כל-כך.
ישנם ילדים שחווים קשיים רגשיים ועלולים להגיב בעוצמות שלא תואמות את הסיטואציה,
בהרבה מצבים יומיומיים, ילדים אלה יכולים להתפרש על ידי מתבוננים מהצד
כילדים בעייתיים או לא חברותיים.
יש ילדים רבים שלא תמיד מבינים מחוות גוף והבעות פנים
ולכן לא יגיבו אליהם במהלך השיחה,
או שהם מתקשים ומתבלבלים מעודף גירויים ולכן קשה להם לתקשר
עם קבוצה גדולה של ילדים בבית הספר או בגן לדוגמה.
חשוב לדעת!
היכולת לנהל שיחה ולהשתמש בשפת גוף נכונה חשובה מאוד בהתנהלות יומיומית מול אחרים. שיפור מיומנויות תקשורת הוכח באופן חד משמעי כגורם משפיע על חיזוק תחושת השייכות, הביטחון העצמי והעצמאות של הילד.
אז איך תוכלו לעזור לילדכם לתרגל שיפור במיומנויות התקשורת הבינאישית?
אספנו עבורכם 4 טכניקות יעילות ומוכחות
מתוך תכניות עבודה שבנינו בבתי הספר
של שי, אביב, מור, רוני ועוד:
1. איך אני יכול ליזום שיחה?
ילדים רבים מתקשים ליזום שיחה עם חבריהם בגלל שהם לא יודעים מה להגיד או מה לשאול.
כדי לעזור לילדכם ללמוד איך אפשר ליזום שיחה, אתם יכולים ליצור עבורם עזרים:
שאלות או משפטים בהם יוכלו להיעזר או להיזכר כשהם רוצים לפתוח בשיחה עם ילדים אחרים.
רשמו מגוון של שאלות של משפטים על דפים ותיצרו מאגר של שאלות בתוך קופסא או צנצנת.
תוכלו ליצור את המאגר לבד או בשיתוף עם הילד,
תוכלו לשאול אותו "איזה שאלה מעניינת אותך?" או "מה היית רוצה לדעת עליי?".
מידי יום או יומיים אפשר לשלוף שאלה חדשה ולתרגל אותה יחד עם ילדכם בתורות,
פעם אתם שואלים אותו והוא עונה ואז הוא שואל אתכם ואתם עונים.
דוגמאות לשאלות:
מה אתה הכי אוהב לעשות בבית הספר?
מה אתה הכי אוהב לעשות בהפסקה?
מה הצעצוע האהוב עליך?
איפה אתה הכי אוהב לשחק?
איזה סרט אתה הכי אוהב?
מה אתה הכי אוהב לאכול?
מה החיה שאתה הכי אוהב?
נסו שהשאלות יהיו פתוחות ופשוטות כמה שיותר.
בשלב השני:
חשוב שהילד ידע לזהות את אותן תשובות גם על ילדים
מהמסגרת החינוכית שלו שהוא היה רוצה להתחבר אליהם.
ככל שיהיה לו יותר מידע עליהם – יהיה לו קל לפתוח איתם שיחה ולהזמין אותם למשחק!
2. שימוש בוידאו בתור עזר ויזואלי
עזרים ויזואליים הם כלי מצוין ללמד את ילדכם מיומנויות שיחה ותקשורת.
תוכלו להיעזר בבני משפחה אחרים ולהדגים לילדכם איך לפתוח שיחה,
איך להצטרף לשיחה, איך לפרש מחוות גוף והבעות פנים בתוך שיחה מרובת משתתפים.
תוכלו להתחיל עם דברים פשוטים כמו "איך אני יוזם שיחה?",
לצלם מספר תסריטים אפשריים ולאחר מכן לתרגל את זה עם ילדכם באמצעות המחזה.
לאחר מכן, תוכלו לעבור ל"איך אני מצטרף לשיחה?"
ולהראות איך יחיד יכול להצטרף לקבוצה שמנהלת שיחה,
איך לחכות להפוגה טבעית בשיחה כדי להצטרף,
איך להנהן בהסכמה כשותף שקט לשיחה,
איך להבין מאופן העמידה של חברי הקבוצה (בצורה פתוחה או סגורה)
האם הם מאפשרים להצטרף לשיחה ועוד.
בוידאו אתם יכולים לעצור ולהסביר לילדכם דגשים של הבעות פנים ותנועות גוף,
לעבוד על ג'סטות ותקשורת לא מילולית –
כל אלו הם חשובים מאוד עבורו ללמוד ועדיף בסביבה הביתית, הבטוחה והלא שיפוטית.
ושוב, אחרי שלימדתם אותו תיאורטית מהווידאו,
עזרו לו להמחיז יחד איתכם את היכולות האלה.
3. סיפורים חברתיים
סיפורים חברתיים הם כלי נהדר שעוזר לילדים לפרט ולהבין סיטואציה חברתיות מורכבות.
בעזרת סיפורים חברתיים תוכלו ליצור עבור הילד סכמה של איך שיחה אמורה להראות
ומה עליי לעשות בכל שלב בשיחה: מתי אני מקשיב, מתי אני מדבר.
תוכלו לעזור לו להבין איך נראה כל שלב:
איך אני אמור להראות כשאני קשוב – להסתכל או להטות את האוזן אל הדובר,
לדעת להתחיל לדבר כשהצד השני מסיים ולא להתפרץ לדבריו,
אם מדברים על נושא מסוים אז להתייחס לאותו נושא ולא לסטות ישר לנושא אחר,
מתי אני יכול להעביר נושא וכו'.
היופי בסיפור חברתי הוא שאפשר להתאים אותו בצורה מיטבית לילדכם
ולהשתמש בסיפור כדי לסייע לו איפה שהוא הכי מתקשה.
הסיפור הוא גם עזר ויזואלי נהדר ורצוי לשלב בתוכו תמונות כדי להקל על ילדכם להבינו.
4. משחק תפקידים
דרך נהדרת לתרגל עם ילדכם מיומנויות שיחה היא באמצעות משחק תפקידים.
בחרו בדמויות שילדכם אוהב במיוחד כדי ליצור אצלו מוטיבציה למשחק
ותנסו לנהל שיחות כמו שתרגלתם עד עכשיו באמצעות הווידאו,
הסיפורים החברתיים והשאלות המוכנות.
תוכלו לעזור לו גם על ידי שאילת שאלות מכוונות כמו:
מה השמות של הדמויות, מי החברים שלהם, את מי הם אוהבים ואת מי לא אוהבים,
איזה דברים הם אוהבים לעשות וכו'…
בהתחלה תוכלו לנהל שיחות על נושאים שילדכם מכיר
ויש לו בהם ידע רב כדי להקל עליו
ולאחר מכן לעבור לנושאים נוספים מוכרים פחות.
הקפידו לשאול כמה שיותר שאלות פתוחות
כדי שילדכם יצטרך לענות תשובות מלאות ולא רק כן ולא.
מיומנויות תקשורת ושיחה הן מיומנות חשובות מאוד שמעלות את הביטחון העצמי,
את היכולת לתקשר טוב יותר עם הסביבה, להבין ולנתח טוב יותר מצבים חברתיים,
ועוזרת לילדים להיות עצמאיים יותר!
התהליך מצריך זמן ועבודה נכונה עם הילד,
אך הכישורים שתעזרו לו לרכוש ילוו אותו לכל החיים
ויעזרו לו לחיות חיים טובים, איכותיים ועצמאיים יותר.
בהצלחה!
