ראיון עם מורה במערכת החינוך שמשלבת בכיתתה ילד על הרצף האוטיסטי
סוגיית השילוב של ילדים בעלי צרכים מיוחדים בתוך מסגרת חינוכית רגילה מעסיקה אנשי מקצוע בשדה החינוך, הדעות על הנושא מגוונות ונעות בין תמיכה ברעיון וחשש לשלב ילד על הרצף בכיתה.
ההצלחה של השילוב תלויה רבות במחנכת ותמיכה שלה בתהליך זה.
לכל הדעות, מדובר באתגר גם עבור הילד המשולב, וגם עבור המורה המשלבת.
כדי להבין את נקודת המבט של מורה בחינוך הרגיל המשלבת ילד על הרצף, ראיינו את שלומית, מורה ומחנכת ב24 שנים האחרונות במערכת החינוך בבתי ספר יסודיים. שהסכימה לשתף אותנו על השילוב בכיתה שלה ומה השיעור שהיא למדה ממנו.
מה ידעת על הרצף האוטיסטי לפני ששילבת ילד בכיתה?
"במסגרת התואר שלי למדתי חינוך רגיל, לא היה לנו נגיעה בעולם החינוך המיוחד, מכיוון שהנושא עניין אותי לקחתי עוד השתלמויות על הפרעות קשב וחינוך מיוחד. אבל עד שלא שילבתי ילדה בכיתה שלי לא ידעתי מה זה באמת אומר."
תוכלי לספר לנו על החוויה הראשונה שלך עם שילוב?
"האמת היא שהפעם הראשונה הייתה ממש בתחילת דרכי כמחנכת, שילבתי ילדה על הרצף האוטיסטי, בזמנו זה לא היה פשוט כי לא הייתה משלבת ביחד איתה ואני הייתי מחנכת את הכיתה וגם אחראית על השילוב שלה, זאת הייתה משימה לא פשוטה אבל למדתי מזה המון, האמנתי מאד בשילוב שלה, והיא פרחה בכיתה. עברו המון שנים מאז היום היא בת 22 ואחרי שירות צבאי, יוצא לי לפגוש את האמא מידי פעם, והיא תמיד דואגת להזכיר לי שנתתי לה חוויה שהיא יכולה."
מה למדת בעקבות השילוב?
"למדתי המון, קודם כל לראות את האחר, את השונה, למדתי שהילדים בכיתה שלי מרוויחים מזה יותר מהכול, אני רואה את היתרון העצום בלשלב ילד מיוחד בכיתה רגיל, הילדים לומדים להיות אמפתיים ורגישים יותר לאחר, רגישים יותר לצרכים שלו, וזה משהו שהם לא היו לומדים ללא השילוב."
מה הקשיים העיקריים שאת רואה אצל ילד משולב?
"יש קשיי קשב, אך הקושי הבולט הוא החברתי, יש מצבים שאני עלולה למצוא אותם לבד, לא כי ילדים לא רוצים להיות איתם, הם מאד רוצים ואוהבים אותם, אלא כי הם צריכים את הזמן שלהם לבד. הקושי בגמישות הוא אחד הקשיים המשמעותיים, אם יש שינוי במהלך היום והוא לא צפוי זה יכול לעורר אצלם חרדה ומתח, אבל בזכות זה למדתי לבצע הכנה מראש ולא רק להם אלא לכל הכיתה ובכך כל הכיתה יוצאת נשכרת מזה".
מה דעתך על הביקורת שיש כנגד שילוב? , מורות רבות בחינוך הרגיל לא בעד לשלב.
"אני יכולה להבין את החשש, מורה שמשלבת ילד עם צרכים מיוחדים לוקחת על עצמה משימה לא פשוטה, היא צריכה להיות ערנית כל הזמן לילד המשולב, להתאים אליו את החומר המתאים, להיות מספיק רגישה בשביל לראות אותו בתוך הכיתה, אבל עם כל זאת אם הייתי יכולה לדאוג שלכל מורה יהיה בכיתה ילד משולב הייתי עושה את זה, הרווח הוא עצום, גם הילד המשולב נתרם מזה המון, וגם הילדים בכיתה, הערך המוסף שאנחנו מקבלים מכך הוא עצום, ואני אוהבת מאד לשלב ילדים בכיתה שלי לא הייתי מוותרת על זה לעולם."
את מרגישה שאת מצליחה בתהליך השילוב?
"אני מרגישה שאני מצליחה, ועושה שינוי גדול עבור הילד המשולב, כמובן לא הייתי מצליחה לעשות את זה לבד, העובדה שיש לי סייעת בכיתה היא מדהימה, היא עוד כוח שנותן לי גב, יש מישהי ששותפה איתי ביחד לתהליך הזה, ובזכות השיתוף פעולה הזה אנחנו מצליחות לשלב את הילד בצורה מדהימה, אני חושבת שאף חינוך מיוחד לא היה נותן את לו את הכלים שהוא מקבל כאן"
האם במהלך השנים בהם שילבת נחשפת להתנגדות מההורים של הילדים בכיתה?
"לא, ההורים תמיד קיבלו את העובדה הזו כעובדה מוגמרת, אני לא משתפת מה האבחון של הילד המשולב כי זה עניין אישי שלו, אבל הם מודעים לכך שיש עוד סייעת בכיתה, ולרוב כל ההורים שמחים מזה שיש עוד איש צוות בכיתה וזה מה שחשוב להם, מעולם זה לא היה עניין אצלי בכיתה שיש ילד משולב מבחינתי זו הנורמה".
מה דעתך על התנגדות לשלב ילד על הרצף ובכך שהתהליך מנסה ל"נרמל" אותו?
"אני אתחיל ואומר שלא כל ילד יכול להיות משולב, במהלך השנים נחשפתי לילדים עם קשיים רבים שמערכת החינוך הרגיל לא יכלה לספק להם את כל הצרכים שלהם, עם זאת רוב הילדים בתפקוד גבוה יכולים להשתלב ולעשות את זה בצורה מדהימה, אני רואה במהלך היום אצל הילדים המשולבים אצלי את כך שהם כן מתאימים את עצמם לכיתה, הם רואים את ההתנהגויות בכיתה ויודעים מה מתאים ומה לא, לעיתים הם צריכים את הזמן שלהם לבד כדי לווסת הכול, אבל בשורה תחתונה זו קבוצת השווים שלהם, בני גילם, הם יגדלו וילכו לצבא, למסגרת צבאית, לעבודה והם יכלו להשתלב בחברה עם כל הקשיים שלהם ללא בעיה כי הם למדו את זה מגיל בית הספר, זה תמיד יהיה מאתגר אבל זה שווה את זה, אני לא רואה כאן עניין של "נרמול" אלא פתח לאפשר להם ללמוד את כל העולמות ולבחור מה שמתאים עבורם".
מה לדעתך הכלים שמורה חייבת לקבל לפני שהיא משלבת ילד על הרצף?
"הכי מהותי למורה בחינוך הרגיל שמקבלת ילד על הרצף, זה לקבל כלים וידע על הלקות שלו, לרוב חוץ מההגדרה אנחנו לא יודעים איך זה נראה בפועל, מה הקשיים שילד על הספקטרום מתמודד איתם במסגרת של בית ספר, איך אנחנו יכולים לעזור לו, איך אנחנו יכולים לנהל תקשורת נכונה עם המשלבת, וההורים של הילד, ולרתום את כל הצוות לעבודה במטרה לקדם את הילד."
מסר שתרצי להעביר?
"לא לפחד משילוב, אני ממליצה לכל מורה לשלב ילד בכיתה. עבורה זה תהליך מדהים ששווה את העבודה הקשה. חשוב לכולם לדעת ולראות לקבל את השונה. המטרה שלי כשמגיע אליי ילד לכיתה הוא שיהיה ילד מאושר, החלק הלימודי תמיד ניתן להשלים, אבל מה שהוא הולך אתו הביתה זה החלק הקריטי, אני רוצה שהילד ירגיש שהוא חלק והוא יכול, שהוא חווה חווית הצלחה, שבית הספר זה מקום שהוא מקבל בו אהבה והכלה ויבוא בשמחה כל יום לבית הספר. ולכל מי שחושש שזה פוגע בילדים האחרים בכיתה, אין לכם מושג כמה ההפך הוא הנכון, כמה כלים מדהימים הם מקבלים ואיך הם הופכים לילדים מכילים וקשובים לאחר בזכות זה."
