מודל גפן הוא מודל הוליסטי שבוחן ומטפל בשלושה מימדים – קוגניטיבי, רגשי והתנהגותי.
המודל שלנו הוכיח שהראייה של התמונה המלאה וההתחשבות בה יחד עם גישה חיובית שמטפחת ומעצימה את הילד (או המבוגר), מביאה תוצאות מהירות ואיכותיות לטווח הארוך.
מודל גפן נולד מתוך ניסיון יישומי וידע מקצועי שצברנו במשך שנים רבות בעבודה שלנו באקדמיה עם אנשי צוות מומחים ומיומנים בניתוח התנהגות ובשטח מול צוותי חינוך ומטפלים שונים בילדים. התכניות שלנו מתמקדות ביצירת שינוי אמיתי במיומנויות חברתיות, קשיי התנהגות, שיתוף פעולה, עיבוד מידע ותקשורת בינאישית.
העבודה שלנו מתמקדת בפרקטיקה ובמתן כח וכלים למעטפת התומכת בילד – הורים, אנשי חינוך ומטפלים מקצועיים.
כבר אלפי הורים, צוותי חינוך ומטפלים נהנו מהכשרה, כלים ויישום של המודל. המודל שלנו מגיע אליכם בכמה דרכים:
אנחנו גם בוחנות את ההתנהגות בהקשר סביבתי – מה גרם להתנהגות הספציפית? מה משפיע עליה? כחלק מההסתכלות הסביבתית, אנחנו מתרשמות גם מתגובת הסביבה. איך הגיבה הסביבה? האם התגובה של הסביבה השפיעה לטובה או לרעה על ההתנהגות? אנחנו בודקות מהם גורמי המוטיבציה, מה מניע את ההתנהגות? האם ניתן להשפיע על ההתנהגות עם גורמי מוטיבציה חיצוניים? ואיך אפשר לגורם למוטיבציה פנימית?
מחקרים רבים ותוצאות מדהימות מהשטח מצביעות על שינוי אדיר ומהיר אצל ילדים שמטופלים בגישה ההתנהגותית.
התפקודים הניהוליים הם התהליכים הקוגניטיביים הגבוהים השולטים ומעורבים ברוב מה שאנחנו עושים בחיי היומיום שלנו, כולל חברתיות, מחשבות, רגשות והתנהגויות.
הם כוללים את היכולת ליזום, לתכנן, לארגן זמנים, להציב מטרות, לפתור בעיות, להוציא לפועל פעולות פשוטות ומורכבות, לווסת רגשות ומחשבות ולפקח על ההתנהגות.
תפקודים ניהוליים הם כמו פקח במגדל פיקוח בשדה התעופה האחראי לנווט ולכוון אל מאות המטוסים שממריאים ונוחתים בצורה בטוחה ,מאורגנת ומדויקת.
וכך הילד לפני כל פעולה שעומד לבצע, הוא צריך להבין מה היא, לתכנן אותה ולארגן אותה.
כאשר יש קושי בתהליכים הקוגנטיביים אנחנו נראה קושי בויסות חושי, ויסות רגשי, קושי בקשב, קושי בפתרון בעיות ועוד. אחרי שנזהה את הקושי נדע ואת המקור שלו נדע לטפל בו.
לתפקודים ניהוליים ישנה השפעה ישירה על היכולות החברתיות של הילדים. זאת הסיבה שאנחנו תמיד נבצע הערכה ונטפל בכל הקשור לקוגניציה חברתית, נטפל בקשיים ונעצים חוזקות. זו הדרך לטפל בצורה הוליסטית וליצר שינוי לטובה באופן משמעותי ולאורך זמן.
מחקרים רבים עסקו בשאלה איך ההתפתחות החברתית, הרגשית והקוגניטיבית של הילד מושפעת מאיכות הקשר עם ההורים והמטפלים הקרובים. תיאוריית ההתקשרות מבוססת על ההנחה שבנפש טבוע צורך מולד ואוניברסלי ליצור קשר עם מטפל מרכזי אחד לפחות, וקשר זה חיוני להתפתחות חברתית ורגשית תקינה של הילד.
חיינו מורכבים מסיטואציות מגוונות המעוררות בנו רגשות שונים. הרגש מפעיל אותנו, משפיע על התגובות שלנו, על הקשרים החברתיים שלנו ולעיתים גורם לנו לתסכולים, קשיים ותחושת מצוקה.
אנשים שמתקשים ליצור קשר, לשקף ולווסת רגשות עלולים לחוות תסכול גדול מכל אירוע קטן ולחליפין להגיב באדישות לאירועים בעלי משמעות רבה- הסביבה בתורה עלולה שלא להבין את הקושי שהם חווים ולפרש לא נכון את תגובותיהם. אנחנו עלולים לצעוק, להעיר, להעניש ואף להתרחק מהם ולבודד אותם.
ישנה חשיבות רבה להתייחסות למצב הרגשי של הילד, להבנה הרגשית שלו ולקשרים שהוא יוצר על מנת להגיע לשינוי אמיתי.
אנחנו גם בוחנות את ההתנהגות בהקשר סביבתי – מה גרם להתנהגות הספציפית? מה משפיע עליה? כחלק מההסתכלות הסביבתית, אנחנו מתרשמות גם מתגובת הסביבה. איך הגיבה הסביבה? האם התגובה של הסביבה השפיעה לטובה או לרעה על ההתנהגות? אנחנו בודקות מהם גורמי המוטיבציה, מה מניע את ההתנהגות? האם ניתן להשפיע על ההתנהגות עם גורמי מוטיבציה חיצוניים? ואיך אפשר לגורם למוטיבציה פנימית?
מחקרים רבים ותוצאות מדהימות מהשטח מצביעות על שינוי אדיר ומהיר אצל ילדים שמטופלים בגישה ההתנהגותית.
התפקודים הניהוליים הם התהליכים הקוגניטיביים הגבוהים השולטים ומעורבים ברוב מה שאנחנו עושים בחיי היומיום שלנו, כולל חברתיות, מחשבות, רגשות והתנהגויות.
הם כוללים את היכולת ליזום, לתכנן, לארגן זמנים, להציב מטרות, לפתור בעיות, להוציא לפועל פעולות פשוטות ומורכבות, לווסת רגשות ומחשבות ולפקח על ההתנהגות.
תפקודים ניהוליים הם כמו פקח במגדל פיקוח בשדה התעופה האחראי לנווט ולכוון אל מאות המטוסים שממריאים ונוחתים בצורה בטוחה ,מאורגנת ומדויקת.
וכך הילד לפני כל פעולה שעומד לבצע, הוא צריך להבין מה היא, לתכנן אותה ולארגן אותה.
כאשר יש קושי בתהליכים הקוגנטיביים אנחנו נראה קושי בויסות חושי, ויסות רגשי, קושי בקשב, קושי בפתרון בעיות ועוד. אחרי שנזהה את הקושי נדע ואת המקור שלו נדע לטפל בו.
לתפקודים ניהוליים ישנה השפעה ישירה על היכולות החברתיות של הילדים. זאת הסיבה שאנחנו תמיד נבצע הערכה ונטפל בכל הקשור לקוגניציה חברתית, נטפל בקשיים ונעצים חוזקות. זו הדרך לטפל בצורה הוליסטית וליצר שינוי לטובה באופן משמעותי ולאורך זמן.
אלינה גורליק ועדי וינשטוק, מייסדות מודל גפן, דוקטורנטיות וראשות התכנית לניתוח התנהגות יישומי במכללת אורנים. בעלות נסיון של למעלה מ- 15 שנים בהנחייה וניתוח התנהגות, משלבות גישות התנהגותיות עם גישות התפתחותיות וקוגנטיביות בהתאמת תוכנית לבית הספר, לצוות החינוכי ולתלמידים.
כשמסקנות המחקר פוגשות את השטח הקסם פשוט קורה.
"אנחנו מאמינות שהחינוך בישראל יכול וצריך להתנהל אחרת. עם הכלים הנכונים, עם גישה חיובית ומקדמת וראייה של התמונה המלאה נגיע לשינוי.
זה אפשרי וזה קורה בכל בית ספר אליו אנחנו נכנסות. אנחנו יודעות ששינוי אמיתי מהיר וארוך טווח מושג בעבודה עמוקה שמתחשבת בצד ההתנהגותי, הרגשי והקוגנטיבי"
